חזרתו של עמה יעמיק

האלופה היוצאת

באר שבע האלופה של האליפות הראשונה היא הגדולה בקבוצות שהיו בנגב. זאת הקבוצה שעשתה קמפיין אירופאי בלתי נשכח ושסימנה יותר מכל את השאיפות של ב"ש שהתחברו לכדי מכלול אחד. יחידה אחד שלא נשברת גם כשהיא בפיגור של 2-0 מול מועדון פאר איטלקי או שסוחטת תיקו מקבוצה כמו סאות'המפטון שהייתה רצה לאליפות כל עונה אם הייתה מתמודדת בליגה הישראלית.

בניית הקבוצה

באר שבע של העונה הנוכחית נמצאת במצב אחר לגמריי. רב גיבוריי האליפות עזבו או פרשו : נוואקמה , בוזגלו , הובאן , ברדה – ועכשיו אוגו וצדק. וקיבלתם קבוצה חדשה לגמריי. באר שבע גם הבינה שהסקאוטנג שלה לא מספיק טוב והתמקדה ברכש של השחקנים הישראלים הכימצליחים ויעילים מקבוצתם – התרגיל הזה עבד יפה עם חנן ממן – וזהו.

האפקט האמיתי של מדיניות הרכש הזו עוררה את חמת אוהדי כל הליגה שהתעצבנו על באר שבע ואלונה ברקת שהייתה מפרקת להם את הקבוצה מידי חצי עונה. בעיקר אוהדי הפועל חיפה – שכל זכר לרכש שבוצע מהקבוצה של יואב כץ אינו נשאר בבאר שבע או לפחות לא "מתחבר" לקבוצה.

מכבי חיפה החדשה

מקבוצה עם הרבה נשמה באר שבע החלה לסבול ממשבר דומה למה שאפיין את מכבי חיפה אחרי השנים הגדולות שלה בליגה וכעת היא נמצאת בצומת דרכים – האם תצליח להתיישר ולחזור ולהוות פקטור בצמרת – משהו שחייב לקרות עוד העונה או שהאוהדים, שרבים מהם משפשפים את העיניים ולא מאמינים, יתחילו למלמל "עמה יעמיק" ו"באר שבע לא תירד".

באר שבע של השנה היא קבוצה מסוייטת. מצד אחד , על הנייר, הקבוצה הכי כישרונית בישראל – מכילה כמה מהשחקנים הכי יעילים בליגת העל בשלוש השנים האחרונות ומצד שני מנטלית הקבוצה מפורקת – כל זכר להיררכיה ששלטה בסגל נעלמה ונראה כאילו הבינוניות השתלטה על כל הקבוצה שאפילו הקפטן מאור מליקסון מראה ירידה במספרים שלו.

באר שבע בצומת דרכים. היא עלולה לאבד את השחקן הטוב ביותר שלה במרכז השדה ג'ון אוגו בחלון הנוכחי וכבר הנחיתה "מחליף" בדמותו של קווין טאפוקו שעשה חצי עונה מעולה בחדרה, בנוסף סבע, שעובר עונה בינונית – מועמד להצטרף לקבוצה בסין באופן מיידי.

כעת באר שבע צריכים להחליט: דילול הסגל, החלפת שחקנים, רכש, זעזוע מקצועי או השלמה עם המציאות החדשה-ישנה.

משחקי הכס

ברק בכר יושב על הכסא היציב ביותר בליגת העל למעלה משלוש שנים. הוא המאמן המעוטר בתולדות באר שבע ובעל ההישגים הטובים ביותר.

אין סופרלטיב שלא נאמר עליו בשלוש השנים האחרונות ואין ספק שמדובר במאמן ייסודי וחזק שהפך את טרנר למבצר לשלוש עונות שלמות אחרי שנים של דשדוש בבינוניות מצד המועדון.

השניה ברק בכר במבחן – אבל הבעיה היא לא התחילה אז. תשאלו את אוהדי באר שבע והם יגידו לכם שהאליפות השלישית של ב"ש הייתה קשה במיוחד. למרות בינוניות של מכבי ת"א ושליטת באר שבע – משהו התחיל לחרוק – נקודת המפנה הגדולה ביותר הייתה עזיבתו של בוזגלו.

בין בוזגלו לנוואקמה

מאור בוזגלו נפצע פציעה קשה בעת מו"מ עיקש בהיותו הכוכב מספר 1 של הקבוצה אחרי קמפיין אירופאי מרשים ולמרות שבעונתו האחרונה היה פצוע הרבה סיפק מספרים של אלוף אמיתי והיה שחקן מאני טיים נפלא שהכריע אין סוף התמודדויות של ב"ש.

העזיבה שלו הביאה להבאת קוואנקה הספרדי שהיה שחקן יקר בהרבה ממאור ותרם מעט מאוד לקבוצה בקדנציה הקצרה והיקרה שלו. בסוף היום באר שבע טעתה והייתה יכולה להשאיר אצלה את שחקן הקלאץ הטוב בארץ – שמאז שהצטרף לבית"ר כבר הביא לה 7 נקודות במו רגליו – אחרי שחזר מפציעה של עונה וחצי.

בסוף העונה אחר כך באר שבע מכרה את טוני נוואקמה. הענק הניגרי שעשה טרור לכל הליגה ירד בתפוקתו ונראה הרבה פחות חד (על רקע היחלשות כל הקבוצה). העזיבה שלו הייתה בלתי נמנעת והוא קיבל הצעה שב"ש לא צריכה או יכולה להשתוות אליה.

בין בוזגלו לנוואקמה עזבו גם: הובאן (יקיר האוהדים) וברדה (פרש). מיגל ויטור רואה רק את הרופא שלו ולא רואה דשא כמעט בעקבות כמה פציעות שהוא לא מצליח להשתקם מהם. וקבלו את באר שבע של היום. מליקסון, אוגו ובן ביטון הם שחקני ההרכב היחידים.

צרכים וציפיות

באר שבע החדשה נמצאת במבחן ראשון – הכי קשה שהיה לה – כשלון מקצועי על כר הדשא – התחום היחיד שבו לא סבלה מבעיות בשנים האחרונות.

עם הציפיות החדשות, קהל חדש ומותג בשיא של כל הזמנים ב"ש החדשה צריכה להיבנות מחדש – יש לה סגל מוכשר אבל חסר לה דבק, התלהבות וקילר אינסטינקט. ואפילו לא ציינו את העובדה שכנראה גם סבע יעזוב לסין – הכאב ראש החדש של ברק בכר ואלונה ברקת.

היורש

כל יישות מקצועית שנמצאת במערכת ספורט מגיע הבשלב מסוים למיצוי. ברק בכר בשנת מבחן גדולה שייתכן שבסופה ייפרד מהפועל באר שבע. במצב שזה יקרה, באר שבע תהיה שוב במבחן. לדעת רב האוהדים והקהל – זה הזמן של אליניב ברדה – למרות הפערים והדברים שיש לו להשלים על מנת להפוך למאמן ראשי – נסיך לב אדום – אליניב ברדה הוא המועמד הטבעי ביותר שיש לב"ש למשרת המאמן.

אם זה יקרה אליניב יקבל קבוצה שבורה לידיים, שנכשלה בכל אספקט בעונה הזו. אם ב"ש תכנע ללחץ היא עלולה לוותר על אליניב ולהביא מאמן כמו ניסו אביטן, עוד דמות באר שבעית אהובה – מה שעלול לחבל במסלול הטבעי של ברדה.

גם פה אלונה ברקת תצטרך להיות אמיצה ולקחת את ההחלטה הנכונה ביותר עבור המערכת שלה – כשאין תשובה נכונה לשאלה שמוצבת בפניה.

לו הייתי ברק בכר….

הגנה

לפי דעתי שם נעוצה ההצלחה של הפועל באר שבע. בהגנה שלה. צדק עוד לא חזר, טאהא  ואלחמיד בירידה, קורהוט הוא מחליף מצויין אבל לא אורן ביטון. ובן ביטון – שנרחיב עליו בהמשך. בעונת האליפות השלישית אורן ביטון, מגן שמאלי, היה מלך הבישולים של הקבוצה. הנתון הזה בנוסף להצלחה היחסית של נבחרת ישראל בהנהגת טוואטחה ודסה הביאו אותי למסקנה שאורן ביטון בצד ימין, ויטור במרכז ואולי צדק לצידו (קיים ביניהם תיאום מעונות קודמות) – בן ביטון סביר אבל למה לא לתת לאלו צ'אנס? אם תהיה לו תרומה התקפית של חצי מהתפוקה של אורן ביטון מאשתקד – אז שווה לנסות ! לפי דעתי הקיבעון הזה מקבע את הביצועיים של הקבוצה. המלצות לינואר: דור אלו – מגן ימני, ויטור וצדק בלמים ראשיים,  אורן ביטון מגן שמאלי. לא למכור או לשחרר אף אחד ולחכות לראות התפתחויות.

קישור

זו כנראה נקודת התורפה הגדולה של ב"ש. אז בוא נדבר על זה. אוגו ביום חלש הוא מרכז המגרש של ב"ש. הענק הניגרי לא בשיאו ומתנדנד לגביי המשך דרכו. בתסריט מסויים יש סיכוי שהוא יחתום בשורות מכבי חיפה או מכבי ת"א. אבל הוא הקשר מרכז שדה האמיתי האחרון במגרש השדה של ב"ש. לצידו אריק סאבו – בעיני הוא החידה המרכזית של הקישור של ב"ש. המספרים שלו – פחות טובים מדן אייבינדר. ההשפעה שלו על המשחק – בינונית – הוא נוטה להיעלם לדקות ארוכות, לא לייצר הרבה מסירות מפתח ובעיני הוא שחקן טוב שזקוק לתחרות. אם הובאן היה בקבוצה כנראה שהוא היה בספסל – על המשבצת שלו יש את קבהא שהוא אחלה שחקן משלים – אבל לא שחקן הרכב. זו העמדה שלדעתי באר-שבע צריכה בה רכש – קשר 50-50 – אולי אפילו קשר אחורי, אולי אפילו ספרדי, אולי אפילו מהמילואים של אתלטיקו מדריד – אפשר לחלום. מאור מליקסון הוא מלך – חבל שאי אפשר לשכפל שחקנים. ממן עסוק בלעשות פרצופים במקום להציג יכולת טובה – כשקיבל הזדמנויות היה חלש. המלצות לינואר: שני קשרים למרכז השדה – אחד ניגרי אחד רומני ושאלישע יבחר אותם. למכור את חנן ממן. הייתי שמח לראות את עלי מוחמד עובר לנגב – יש לו הרבה פוטנציאל. שסאבו יראה קצת ספסל ושתהיה לו תחרות.

התקפה

זה החלק הטוב בב"ש. זה לא קורה כרגע – אבל פה לדעתי אין בעיה. הייתי שמח לראות את בן סהר יוצא בדקה 70 וחלוץ צעיר תוצר מחלקת הנוער עולה למגרש – אין בעיני ההבדל בין הפתרון הזה לבין ניב זריהן וחנן ממן – בעיני זה מיותר.אני באופן אישי מתגעגע למאור בוזגלו – הוא היה שחקן קלאץ פנומנלי בבאר שבע. ואם הוא היה נותן 50 אחוז תפוקה (והוא עושה חיל בבית"ר) האליפות לא הייתה סגורה השנה. זו לטענתי הטעות הגדולה ביותר של בכר בכל הזמנים – לשחרר את בוזגלו ולחרר את נאווקמה. המלצות לינואר: לבדוק מה שלום טוני נאווקמה ואם בא לו לחזור למדבר קצת. ניב זריהן וחנן ממן מועמדים לעזוב וגם עדן בן בסט מתנדנד – מה שמעיד על חוסר ההתאמה של השחקן. אם יעזבו כל אלה לא יישאר זכר מהרכש המאסיבי שביצעה ב"ש מהפועל חיפה בעונה שעברה. אחרי ששימן עבר לבית"ר. אם כולם עוזבים אז כדאי להביא עוד חלוץ – בסגנון של מלמד.

מאמן

ברק בכר הוא מאמן התקפי מוכח. זו לא פעם ראשונה שהוא מראה קיבעון. הכתובת על סאבו  הייתה על הקיר (לראייה כרטיס אדום לא ספורטיבי במיוחד מול אשדוד) וכניסת אורן ביטון הזניקה מיידית את היכולת ההתקפית למרות אין סוף החמצות של ההתקפה. יאמר לזכותו שהוא עדיין מקבל את אמון הקהל וההנהלה ומבין שחדר ההלבשה שלו מלא בשחקנים שלא "מרגישים בבית" – העתיד בנוער – לא הפועל חיפה.

ההרכב לדעתי:

הרוש ביטון ויטור צדק אלו אוגו קשר זר מליקסון האסלביינק סבע שהר זו דעתי. מה דעתכם ? עמה יעמיק.